מאמרים

הדילמה הנצחית של עורך הדין הפלילי - חלק II

ראיונות מסוג אלו תמיד מעלים אצלנו אמוציות חזקות מאוד, בדרך כלל נגד עורכי הדין משום שאלו נוטים להצטייר כקרים ומנוכרים אשר מוכנים להגן על אנשים רעים בתמורה לבצע כסף.

בפועל, כפי שלומדים סטודנטים למשפטים בקורסים העוסקים באתיקה, וכפי שצריך לדעת כל אחד, אין זו בהכרח אשמתו הבלעדית של עורך הדין. גם במקרה והלקוח שלו אשם ואכן ביצע עבירה נוראה, וגם במידה ועורך הדין מודע לכך, חוקי המוסר והמידה של התרבות האנושית קובעים כי לכל אדם באשר הוא מגיע ייצוג משפטי ראוי. החלטה זו – להעניק ייצוג משפטי ראוי כזכות אנושית בסיסית היא מעמודי התווך המוסריים של החברה שלנו המונעים פגיעה בלתי מתקבלת על הדעת באנשים חפים מפשע אשר עשויים חס וחלילה להיקלע לסיטואציה בה הם מואשמים בעבירה כלשהי על לא עוול בכפם.

עורכי הדין הפליליים עומדים אם כן מדי יום ביומו בפני דילמות מוסריות מייסרות, אשר ההתמודדות עמן בלתי קלה בעליל. אנחנו כחברה חייבים לאותם עורכי דין חלק גדול מהעובדה כי אמות המוסר אותם אנחנו מקדשים אכן מתקיימים בפועל.

חזרה לחלק ראשון